בבתי הספר של ימינו צריכים להתמודד עם הרבה דברים, לא רק עם משמעת או עם הקניית ידע לתלמידים אלא התמודדות עם תלמידים שיש להם ליקויי למידה שמקשים עליהם את יכולת הלימוד. במקרים כאלו, צריכים המורים להיות עירניים לסימנים שמתגלים על מנת לאתר את הליקויים בהקדם. ליקויים כאלו יכולים לבוא בכמה סוגים, בכמה שמות וכמה דרכים, בדרך כלל בתקופת בית הספר הם פוגעים ביכולות הבסיסיות כמו קריאה, כתיבה, חשיבה מתמטית או הבנת הנקרא, אבל יש גם ליקויים אחרים כמו חוסר ריכוז או אימפולסיביות וקשיים נוספים שמשפיעים על הלימודים ולא מאפשרים לתלמיד ללמוד כמו השאר התלמידים.
הסטטיסטיקות מצביעות על כך שכ-10 אחוזים מהאוכלוסיה סובלים מליקויי למידה ויש אף מחקרים שמצביעים על כך שהמספרים מגיעים עד ל-25 אחוזים מהאוכלוסיה. יש חשיבות רבה באיתור הליקויים מהסיבה שהם משפיעים על ההישגים הלימודיים של התלמיד, ויתרה מכך, הם משפיעים על ההתנהגות של הסביבה כלפי התלמיד וגם להיפך. כשתלמיד עושה כל שביכולתו להצליח אך לא מתקדם כמו שהוא מצפה או כמו שאחרים מצפים ממנו, הסביבה עלולה להיות קשה עבורו, הוא ירגיש חוסר ביטחון, דימוי עצמי נמוך, גם כעס ותסכול ואולי אפילו אנשים ינזפו בו או יכעסו עליו שהוא לא מנסה או משתדל מספיק. האיתור המוקדם יכול למנוע זאת ולתת לתלמיד את הכלים להתגבר על הקשיים ואף יגרום להבנה של הסביבה, החל מההורים והמורים כלפי התלמיד.
על מנת לאתר את הליקויים יש לבצע אבחון דידקטי במכון אבחון מוסמך. אם האבחון הדידקטי לא מספיק וייתכן ומעורבים פה אלמנטים אחרים כמו הפן הרגשי והנפשי, אז ייתכן והתלמיד יצטרך לבצע אבחון פסיכודידקטי שהוא היקפי יותר והוא מבוצע רק על ידי פסיכולוג מוסמך שהתמחה בתחום הדידקטי או פסיכולוג ומאבחן דידקטי ביחד. בנוסף, אם לתלמיד יש קשיים בתחום מסוים בעיקר, כמו למשל באנגלית או מתמטיקה ניתן לבצע אבחונים שיתמקדו בחלקים אלו על מנת "למקד את החיפושים".